המדינה בחרה שתי קרנות דיפנס־טק — הכסף הפרטי עדיין צריך להגיע

ב־22 בספטמבר 2026 בחרו אגף החשבת הכללית במשרד האוצר ומפא״ת במשרד הביטחון ב־Adir Capital מבית עידן מכשירים פיננסיים וב־SLING Capital מבית גיזה להקמת קרנות הון סיכון לטכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות בערבות מדינה, לפי הודעת משרד הביטחון; גיל כהן, מנהל חטיבת המימון באגף החשבת הכללית, כינה בה את הערבות ״מנגנון הפחתת סיכונים״. הזוכות נבחרו לנהל את הקרנות, אך עליהן להשלים את גיוס המשקיעים בחודשים הקרובים לפני תחילת הפעילות.

כל אחת מהקרנות צפויה לגייס לפחות 150 מיליון דולר במשך שישה עד 12 חודשים, וערבות המדינה המיועדת לכל אחת עומדת על עד 100 מיליון שקל, על פי הדיווח של The Times of Israel. סכום הערבות הוא גבול לחשיפה אפשרית של המדינה, ואילו יעד הגיוס מתייחס להון שאמור להגיע ממשקיעים. לכן החלטת המכרז עדיין אינה אומרת שלקרנות יש הון להשקעה מיידית בחברות.

מה נבחר במכרז ומה עוד נדרש להקמה

המדינה בחרה מנהלי קרנות, ולא תיק השקעות של חברות הזנק. Adir Capital ו־SLING Capital נדרשות להקים את המסגרת המשפטית שתנהל כל קרן, לצרף אליה משקיעים ולהעמיד את כספם לפעילות. החיבור המבוקש הוא בין צורכי מערכת הביטחון, הון פרטי וחברות ישראליות שמפתחות טכנולוגיה; החלטת ההשקעה בחברה מסוימת תגיע רק לאחר שהקרן תוכל להתחיל לפעול.

המכרז מתמקד בתחומים ביטחוניים שבהם פיתוח וייצור דורשים השקעה גדולה ונושאים סיכון משמעותי. מטרת הקרנות היא להרחיב את מקורות ההון לחברות כאלה, לצד חיזוק הייצור המקומי ושרשראות אספקה חיוניות. אלה יעדים למדיניות ההשקעה, ולא רשימה של חברות שכבר נבחרו לקבל מימון.

בין בחירת מנהל לבין השקעת הון יש עבודה עסקית נוספת: איתור חברות מתאימות, בדיקת הטכנולוגיה והשוק שלהן, משא ומתן על שווי ותנאים, ואז החלטת השקעה. הקרנות יפעלו במסגרת ייעודית לענף הביטחוני, ולכן התאמה כללית להגדרה ״דיפנס־טק״ לא תספיק לבדה. גם חברה שמפתחת מוצר רלוונטי תיבחן לפי המוצר, שלב הפעילות והתנאים שהקרן תבחר לכל עסקה.

הערבות מוגבלת להפסד הקרן

חוברת מכרז 14/2025 קובעת מסגרת ערבות כוללת של 200 מיליון שקל, המחולקת בין הזוכים; עם בחירת שתי זוכות, חלקה המרבי של כל קרן הוא 100 מיליון שקל. אותה חוברת דרשה מהמתמודדים להציג בשלב המכרז התחייבויות השקעה מותנות בהיקף של 100 מיליון דולר או 350 מיליון שקל. התחייבויות מוקדמות כאלה אינן זהות לכסף שכבר הועמד לרשות הקרן: תנאי ההפעלה מחייבים הקמת שותפות, הצטרפות המשקיעים וגיוס הכספים בפועל.

המדינה מכסה חלק מהפסד כולל של הקרן, לפי שיעורי ההגנה שהציע הזוכה ובכפוף לתקרה שהוקצתה לו. הבדיקה נעשית בסיום תקופת ההתקשרות, לאחר שקלול תוצאות ההשקעות והערכת שווי הנכסים שנותרו. לכן הפסד של חברה אחת אינו מפעיל אוטומטית תשלום מהמדינה: רווחים מהשקעות אחרות יכולים להשפיע על התוצאה הכוללת, וגם כאשר הקרן מפסידה, תשלום אפשרי כפוף לשיעור ההגנה ולמגבלת הסכום.

המבנה הזה נועד להקל על גיוס משקיעים בתחום שקשה לממן, בלי להעביר למדינה את כל הסיכון העסקי. המשקיעים עדיין נושאים בחשיפה לחלק שאינו מוגן, ומנהלי הקרן נושאים באחריות לבחירת החברות ולניהול ההשקעות. מבחינת סטארטאפ, הערבות אינה מענק, חוזה רכש או הבטחה שמוצר מסוים יקבל מימון; הכסף יכול להגיע אליו רק בהחלטת השקעה של הקרן.

איזה סוג חברות הקרנות אמורות לממן

לפחות מחצית מכספי כל קרן מיועדת לחברות שעיקר מוצרן ציוד צבאי שאינו סייבר ונמכר למדינות או לצבאות. עד עשירית מהכספים יכולה להיות מושקעת בחברות שעיקר מוצרן ציוד סייבר צבאי או הגנת סייבר; יתרת הכסף יכולה להגיע גם לטכנולוגיות דו־שימושיות. תמהיל ההשקעות נבחן לפי תנאי המכרז בתום תקופת הקריאות להון של הקרן. ההגדרות מגבילות את האפשרות להפנות את כל ההון למיזמי סייבר או למוצרים שיש להם שוק אזרחי רחב, ומכוונות חלק מרכזי מהתיק לפיתוח ביטחוני מובהק.

החלוקה חשובה גם להבנת הסיכון שהערבות אמורה לרכך. חברות שמפתחות רכיבים או מערכות עבור לקוחות ביטחוניים עשויות להזדקק לניסויים, לייצור ולהתאמה לדרישות רכש לפני שיוכלו להרחיב מכירות. כאשר הקרן צריכה להקדיש נתח משמעותי מההון לתחומים כאלה, ההגנה החלקית על תיק ההשקעות עשויה להקל על שכנוע משקיעים פרטיים להיכנס אליו. הצלחת הגיוס עדיין תלויה בהם.

Adir Capital מתכננת להפנות חלק קטן יותר מההון לחברות בראשית דרכן וחלק גדול יותר לחברות צמיחה שכבר פיתחו טכנולוגיה ביטחונית. זו תוכנית השקעות של אחת הזוכות, ולא כלל אחיד לשתי הקרנות. לכן גם אחרי תחילת הפעילות אין לצפות שכל חברה צעירה בענף תהיה באותו שלב התאמה לקרנות.

המסלול מכאן להשקעה הראשונה

השלב הבא הוא השלמת גיוס המשקיעים והקמת הקרנות בפועל. לאחר מכן יוכלו מנהליהן לבחור חברות ולחתום על עסקאות בהתאם למנדט. התחזית של שישה עד 12 חודשים מתארת את גיוס ההון, ולא מועד מחייב להשקעה ראשונה; עסקה דורשת בדיקה והסכמה נפרדת גם אם הקרן כבר החלה לפעול.

לא פורסם תאריך לסגירה ראשונה של כל קרן או לחברת הזנק ראשונה שתקבל השקעה. ההבחנה החשובה לשוק היא בין זכייה במכרז, הון משקיעים שהקרן אכן גייסה והעברת כסף לחברה במסגרת עסקה. המעבר בין השלבים יקבע מתי הערבות הממשלתית תוכל לסייע בפועל להרחבת המימון לחברות הביטחוניות שבשבילן נוצר המהלך.