חלון כניסה מזויף גונב גם קוד MFA — מותגי AI הם רק הפיתיון

ב־6 באוקטובר 2026 פרסמו אולג זייצב ואופק רונן במחקר של Island ממצאים על קמפיין דיוג שהתחזה לכלי פרסום של ChatGPT, Gemini, Claude ומותגי AI נוספים. החוקרים ראו מאות הזנות פרטים למערכת, והקמפיין עדיין פעל בעת כתיבת המחקר. הדפים אוספים סיסמאות וקודי אימות רב־שלבי באמצעות חלון כניסה שמצויר בתוך העמוד, בזמן שמפעיל אנושי יכול לכוון את תהליך האימות. מספר ההזנות אינו מספר חשבונות הפרסום שנפרצו.

הפיתיון מיועד לאנשים שמנהלים קמפיינים וחשבונות לקוח: הזמנה לחבר חשבון לכלי AI מובילה לדף מתחזה, ומשם לבקשת כניסה שנראית שייכת לספק הזהות. אם נמסרים בה פרטי הכניסה וקוד האימות, הם מגיעים למפעילי הקמפיין. החשש לסוכנות אינו מוגבל לזהות העובד שנחשפה; ההרשאות שלה עשויות לפתוח גישה לחשבונות פרסום מקושרים, לתקציבים ולאמצעי תשלום. שיטת התקיפה נשענת על התחזות לאתר כניסה, ולא על פריצה למערכות של מותגי ה־AI ששמותיהם מופיעים בדפים.

ההזמנה מדברת בשפה של מנהלי קמפיינים

דפי הפיתיון מציעים פעולות שנראות שייכות לעבודת פרסום: תקציר ביצועים, תכנון קמפיין, בדיקת הוצאות או חיבור חשבונות לקוח. חוקרי Island ניסחו זאת במילים “Every brand gets its own pitch”, כפי שצוטטו בכתבת The Hacker News. בדף שמתחזה ל־ChatGPT מובטח תקציר שבועי של Google Ads; בדף של Gemini מוזכרים חשבון מנהל ולקוחות מקושרים. ההצעה משתנה, אבל הפעולה המבוקשת נשארת Connect — חיבור החשבון לכאורה.

הקמפיין השתמש גם בשמות Perplexity, Manus ו־Muse. במקום לפתוח מיד בטופס המבקש סיסמה, הדפים מציגים תחילה מוצר פרסום כביכול, עם מונחים כמו MCC ו־ROAS שמוכרים לקהל היעד. הזמנות שנשלחות בדואר אלקטרוני מכוונות את הנמען אל הדפים האלה. לעובד סוכנות שמטפל בכמה לקוחות, בקשת החיבור עלולה להיראות כחלק ממשימה שגרתית, אף שהדף נשלט בידי התוקפים.

הכתובת האמינה נמצאת בתוך העמוד המתחזה

לחיצה על Connect גורמת לדף לצייר חלון שנראה כמו חלון דפדפן נוסף. בדוגמה שתיעדו החוקרים, שורת הכתובת שבתוך החלון המצויר הציגה accounts.google.com לצד טופס כניסה. שורת הכתובת של הדפדפן האמיתי, המקיפה את העמוד כולו, נשארה בדומיין הדיוג. זו נקודת ההטעיה בשיטת Browser-in-the-Browser: האתר מסוגל לצייר כתובת וסמל מנעול בתוך התוכן שלו, אך הציור אינו משנה את מקור העמוד שהדפדפן פתח.

מי שמקבל הזמנה כזאת צריך לבדוק את שורת הכתובת החיצונית של הדפדפן לפני הזנת פרטים, ולא את השורה שמופיעה בתוך חלונית הכניסה. אם הכתובת החיצונית אינה שייכת לשירות שאמור לקבל את פרטי החשבון, יש לצאת מהדף ולפתוח את השירות הרשמי בנפרד. החלון המזויף מותאם גם למראה הדפדפן והמכשיר: גרסאות שתוארו במחקר מחקות פרטים של Chrome ושל Safari, כך שמראה מוכר של החלונית אינו ראיה למקור שלה.

מפעיל אנושי קובע מה יופיע אחרי הסיסמה

מאחורי חלון הכניסה פועלת מערכת ששומרת ניסיונות סיסמה ומעבירה למפעיל מידע על המכשיר והחיבור. המפעיל יכול לראות את ההזנות בזמן אמת, לדחות סיסמה ולבקש ניסיון נוסף, או להשאיר את המבקר על מסך המתנה בזמן שהוא מנסה להיכנס לחשבון האמיתי. הקוד שנחשף לחוקרים כולל מצבים נפרדים לניסיונות סיסמה חוזרים; לכן הודעה על סיסמה שגויה בתוך החלון המצויר עשויה להיות החלטה של המפעיל, ולא תשובה מספק הזהות.

לאחר מכן המפעיל בוחר את אתגר האימות שיוצג: קוד SMS, קוד מיישומון אימות, בקשת אישור של Google, מסך QR או שלבים המחקים כניסה דרך Okta. אם הנמען מקליד קוד חד־פעמי בחלון המתחזה, גם הקוד נמסר למפעיל, שיכול לנסות להשתמש בו בכניסה מקבילה. עצם הופעתו של מסך MFA אינה מעידה שהמשתמש עבר לאתר אמיתי. הממצאים מתארים איסוף פרטים ושליטה ברצף המסכים, אך אינם קובעים שכל הזנת קוד הסתיימה בהשתלטות מוצלחת.

הרשאת מנהל מרחיבה את הסיכון ללקוחות

דיווח TechRadar מתאר את הכוונת הקמפיין למנהלי פרסום ולסוכנויות, משום שחשבון פרסום עשוי לכלול אמצעי תשלום שמור ותקציב מאושר, וחשבון מנהל יכול להגיע לכמה חשבונות לקוח. לכל לקוח עשויים להיות פרטי חיוב ומשתמשים מקושרים משלו. לכן, אם זהות בעלת הרשאת מנהל נחשפת, בדיקה של החשבון שבו העובד עבד לאחרונה בלבד אינה מכסה את מלוא טווח הגישה שלו.

הוספת מנהל או שותף, שינוי בפרטי השחזור, קמפיין חדש והוצאה שלא אושרה הם השינויים שיש לחפש בכל חשבון שהזהות יכולה לנהל. אלה אפשרויות פגיעה שמצדיקות בדיקה אחרי חשיפה, ולא דיווח שכל אחת מהן כבר התרחשה אצל נפגעי הקמפיין. ההבחנה משפיעה על סדר הפעולות: הזנת סיסמה או קוד בדף המתחזה מחייבת טיפול גם כשעדיין אין סימן לחיוב חריג.

מה לבדוק לאחר הזנת פרטים

עובד שהזין סיסמה או קוד בחלון כזה צריך להיכנס לחשבון דרך כתובת רשמית שנפתחה בנפרד, להחליף את הסיסמה ולערב את צוות האבטחה לפי נוהל הארגון. יש לבדוק את פעילות הכניסה, אפשרויות השחזור והחיבורים הפעילים, ואז למפות את כל חשבונות הפרסום שהזהות מורשית לנהל. שינוי הסיסמה מטפל בפרט כניסה שנחשף, אך אינו מחליף בדיקה של הרשאות שכבר נוספו לחשבונות הלקוחות.

1. לעבור על רשימות המנהלים והשותפים בכל חשבון לקוח מקושר, ולברר מי הוסיף הרשאה חדשה ומתי.
2. להשוות את פרטי השחזור ואת המשתמשים המורשים לרשימה המאושרת בארגון, ולטפל בשינוי שאינו מוסבר.
3. לבדוק קמפיינים חדשים, שינויי תקציב והוצאה חריגה מול האישורים והרישומים הפנימיים.
4. לתעד את כתובת העמוד החיצונית ואת מועד החשיפה כדי שצוות האבטחה יוכל לחפש הזמנות דומות ופעילות קשורה.

לאחר הטיפול בחשיפה, מפתח אבטחה או passkey הקשורים לכתובת המקור יכולים להקשות על שימוש חוזר בסיסמה ובקוד שנאספו בדף מתחזה. עבור סוכנות, הממצא הדחוף ביותר בבדיקה הוא מנהל זר שנוסף לחשבון לקוח: כל עוד ההרשאה שלו קיימת, החלפת הסיסמה של העובד לבדה אינה מסירה את הגישה שניתנה לו.

קראו גם:

• מחקתם מאגר GitHub? חלון השחזור נסגר אחרי 90 יום
• קוד שחזור לחשבון Microsoft: קוד חדש מבטל מיד את הקודם