Claude מתכונן לבחירות — רק 0.002% מהשיחות הפרו את הכללים

ב־14 באוקטובר 2026 הציגה Anthropic ב הודעת ההיערכות לבחירות האמצע בארה״ב תוכנית להרחבת ההגנות ב־Claude: בקשות שהפרו את מדיניות טוהר הבחירות שלה הופיעו בכ־0.002% מתוך מדגם נפרד של 250 אלף שיחות Claude.ai. זהו שיעור השיחות שבהן זוהתה בקשה מפרה לפי סיווג החברה, ולא שיעור הניסיונות ש־Claude סירב להם. נתוני השימוש האחרים שפורסמו עוסקים בשכיחות של שיחות פוליטיות ושיחות על הצבעה, שנמדדו במדגם אחר.

התוכנית כוללת שילוב עתידי של מידע הצבעה ממקורות רשמיים בארה״ב בתשובות למשתמשים, וכן הצגת תוצאות עדכניות בליל הבחירות ובימים שלאחריו. באנר שמפנה שאלות על הליך ההצבעה ל־TurboVote כבר קיים ב־Claude.ai; שילוב המידע המפורט בתשובות עצמן הוצג כמהלך שצפוי בהמשך אוקטובר. לצד זאת נוספו מסווגים לזיהוי שימוש לרעה שמתפרש על פני כמה בקשות, והחברה ממשיכה לבדוק הטיה פוליטית בתשובות.

שני מדגמים, שלוש שאלות שונות

מדגם השימוש הכללי כלל 250 אלף שיחות צרכניות של Claude.ai בארה״ב שנבחרו באקראי מהשבוע שבין 21 ל־27 בספטמבר 2026. כ־5.75% מהשיחות נגעו לפוליטיקה, למדיניות ציבורית או לסוגיות חברתיות. כ־0.51% מכלל השיחות עסקו בבחירות או בהצבעה, וכ־0.01% כללו שאלה למי או למה להצביע. המכנה בכל אחד מן השיעורים הוא כלל השיחות במדגם, כך שאין לקרוא את השיעור האחרון כאילו הוא חלקם של מבקשי הכוונת הצבעה מבין כל המתעניינים בבחירות.

הקטגוריות מתארות עניינים שונים. שיחה על חוק, על מדיניות ממשלתית או על מועמד יכולה להיות שיחת מידע רגילה; שאלה על בחירות יכולה לעסוק במקום קלפי או בזכאות להצבעה; בקשה לדעת למי להצביע היא קבוצה צרה עוד יותר. בתרשים של החברה, שיעור ה־0.01% מוצג כגבול העליון של רווח סמך ברמת 95%, משום שהמקרים נדירים. לכן אין לראות בו ספירה מדויקת של בקשות להמלצת הצבעה.

הכפלת האחוזים המעוגלים בגודל המדגם נותנת סדרי גודל בלבד: כ־14,375 שיחות על פוליטיקה ונושאים סמוכים, כ־1,275 על בחירות או הצבעה, ולכל היותר כ־25 בקטגוריה הצרה של שאלה למי או למה להצביע. אלה תוצאות חשבון מן השיעורים שפורסמו, לא מניין השיחות הגולמי. דווקא משום שהקבוצה האחרונה קטנה, הבדל של כמה שיחות עשוי לשנות את האחוז המוצג בה לאחר עיגול.

נתון ההפרות נוצר בבדיקה נפרדת של 250 אלף שיחות מול מדיניות טוהר הבחירות. שיעור של 0.002% שקול בקירוב לחמש שיחות בגודל מדגם כזה, אך הפרסום אינו מוסר את הספירה הגולמית, את תקופת הדגימה או את הפיזור הגאוגרפי של המדגם השני. אי אפשר לשייך את אותן שיחות לקבוצת השיחות הפוליטיות במדגם הראשון ולחשב מהן שיעור הפרות בקרב מי ששאלו על בחירות. הסיווג גם אינו בוחן בנפרד את נכונות התשובה שקיבל כל משתמש.

מה ישתנה בתשובות על הצבעה

ההרחבה המתוכננת עוסקת קודם כול בפרטים שמשתנים ממדינה למדינה בארה״ב. Democracy Works מסבירה שהמידע שהיא אוספת, מאמתת ומתקננת מרשויות בחירות מדינתיות ומקומיות אמור להשתלב בתשובות Claude למשתמשים בארה״ב בהמשך החודש. שאלה כמו היכן להצביע או איזו תעודה להביא לקלפי אמורה לקבל תשובה שתלויה במיקום, בתוך השיחה עצמה.

הבאנר הקיים אל TurboVote ממשיך להפנות משתמשים לשירות נפרד כאשר הם שואלים על הרשמה, מקומות הצבעה או מועדים. השילוב החדש אמור להביא את פרטי ההצבעה לתוך התשובה עצמה. ההבדל מעשי: בשאלה על תעודה נדרשת או על קלפי, מידע נכון במדינה אחת עשוי להטעות משתמש במדינה אחרת. משום כך מקור הנתונים המקומי ומועד עדכונם חשובים לא פחות מהשטף שבו הצ׳אטבוט מנסח תשובה.

תוצאות הבחירות הן שכבת מידע נוספת, שאמורה להופיע בליל הבחירות ובימים שלאחריו כאשר משתמש מבקש ספירת קולות או תוצאה. זהו מידע שמתעדכן במהלך הספירה, בשונה מהנחיות הגעה לקלפי. פרסום התוכנית אינו מלמד שהתצוגה העתידית כבר פועלת או כיצד תטפל בשינויים ובתיקונים של מספרי הקולות בזמן אמת.

כיצד מנסים לזהות הטעיה מתמשכת

מדיניות השימוש אוסרת להטעות בוחרים או לשבש בחירות, למשל באמצעות מידע כוזב על מועמדים או על דרך ההצבעה, התחזות לגורם בחירות וניסיון לדכא השתתפות. היא אינה הופכת כל שיחה פוליטית להפרה. ההבחנה הזאת חשובה לפרשנות המדגם: מי שמבקש הסבר על עמדות מתחרות אינו עושה בכך את אותו הדבר כמו מי שמנסה לייצר תוכן מטעה שמתחזה למידע עצמאי.

Bloomberg Law דיווח על המבחנים שנערכו עם המכון לדיאלוג אסטרטגי ומכון מקיין ועל הוספת מסווגים לזיהוי דפוסי ניצול חדשים. במבחנים שתוארו, Claude סירב בעקביות לבקשה מזיקה ישירה, אבל התקשה יותר כאשר מבצע הטעיה פוצל לפעולות שנראו תמימות בנפרד: מחקר קהל, הקמת אתר חדשות, כתיבת תוכן ותכנון הפצה. לכן המסווגים החדשים מכוונים גם לרצפים של פעולות, ולא רק לניסוח של בקשה בודדת.

הבדיקות כללו תרחישים הקשורים לארה״ב, לישראל ולברזיל, ולצדן פותחו הגנות ממוקדות לסיכונים מקומיים. במקרה אחד מפעילים מחוץ לארה״ב השתמשו ב־Claude ליצירת סיקור בחירות שתאם נרטיבים רוסיים, איראניים וצפון קוריאניים; במקרה אחר גורמים יצרו ידיעות מפוברקות כדי למשוך קהל והכנסות מפרסום. החשבונות המעורבים נחסמו. אלה דוגמאות לאכיפה בעקבות זיהוי פעילות, אך מספרן אינו בסיס לאומדן כלל הניסיונות לאורך מערכת הבחירות.

בדיקות נפרדות של תשובות פוליטיות עסקו באיזון ולא בשכיחות בקשות אסורות. בהערכות חיצוניות נמצא ש־Claude לרוב השיב גם לשאלות שנויות במחלוקת, אך לעיתים הוסיף הסתייגויות או טיעוני נגד שלא התבקשו. בדיקה של ניסוחים מקבילים משמאל ומימין מצאה שב־Claude Sonnet 4.5 הייתה נטייה רבה יותר לרכך טיעונים מעמדה ימנית. זו בעיה מסוג אחר: גם תשובה שאינה מפרה כלל שימוש יכולה למסגר טיעון פוליטי באופן לא שווה.

מה אפשר ללמוד מכך בישראל

המדגם הפוליטי מתאר שימוש צרכני בארה״ב, ואילו שילוב Democracy Works מיועד למידע הצבעה אמריקאי. הכללת ישראל בבדיקות ההגנה מלמדת שנבחנו גם תרחישים מקומיים, אך הפרסום אינו נותן שיעור הפרות לשיחות בישראל או מדידה נפרדת לתשובות בעברית. לכן הנתונים אינם מצביעים על דיוקו של Claude כשהוא מסכם מפלגה ישראלית, טענה של מועמד או הוראת הצבעה מקומית.

כאשר בוחר נעזר בצ׳אטבוט כדי להבין עמדה פוליטית, שלוש שאלות נגזרות מן הפערים שנחשפו בין שכיחות שימוש, הטיה בתשובות וזיהוי ניצול לרעה:

• האם טענה המיוחסת למפלגה או למועמד מובילה לעמדה המקורית שלהם, והאם ברור מהו ניסוחם ומהי פרשנות של Claude?
• מתי פורסמו העמדה והנתונים שסוכמו, והאם הם עדיין בתוקף בזמן השיחה?
• אם מוצגות עמדות מתחרות, האם כל אחת מקבלת פירוט והסתייגויות באותה רמת דיוק?

הפער הבולט עבור קורא בישראל הוא במידע התפעולי: ההסכם שפורסם עוסק במקורות מדינתיים ומקומיים בארה״ב, ולא מציג מקור מקביל להנחיות הצבעה בישראל. גם כשהסבר על עמדה פוליטית נשמע סביר, מיקום קלפי, זכאות ומועדים מחייבים מקור רשמי שמתאים לבחירות המקומיות ולמועד השאלה.

קראו גם:

• Claude Code או Cursor: סוג המשימה חשוב יותר משם המודל
• Claude Code או GitHub Copilot: החיוב משנה את עלות הסוכן
• Claude נכנס ל־Webex — אבל מועד ההשקה עדיין לא פורסם