תקציב GitHub Copilot: כך עוקבים אחרי AI Credits ומגבילים הוצאה

כדי לשלוט בהוצאה על GitHub Copilot, בדקו תחילה כמה AI Credits נצרכו מתוך המכסה הכלולה, מי צורך אותם ומתי עשוי להתחיל חיוב נוסף. לפי תיעוד החיוב של GitHub, בתוכניות Business ו־Enterprise הקרדיטים הכלולים ברישיונות מצטרפים למאגר משותף ברמת ישות החיוב, וקרדיט AI אחד שווה 0.01 דולר. כשהמאגר מתרוקן, המשך השימוש תלוי במדיניות השימוש בתשלום ובמגבלות התקציב.

סדר העבודה הוא לעבור מדוח AI usage לזיהוי המשתמשים והמודלים שמרכזים את הצריכה, להגדיר התראות, ואז לבחור תקרה בהיקף המתאים. גבול אישי ותקרת הוצאה לארגון פועלים אחרת: הגבול האישי יכול לעצור משתמש גם כשעוד נותרו קרדיטים במאגר, בעוד שתקרת ההוצאה הארגונית מיועדת לחיוב הנוסף לאחר מיצויו. ההבחנה הזאת חשובה לפני שמפעילים עצירה אוטומטית.

מה צורכים הקרדיטים ומתי מתחיל חיוב נוסף

עלות השימוש בקרדיטים תלויה במודל ובכמות הטוקנים שהאינטראקציה צורכת. לכן שיחה קצרה וסשן ארוך של סוכן קוד אינם בהכרח עולים אותו הדבר, גם אם שניהם נעשים בתוך Copilot. השלמות קוד והצעות לעריכה הבאה אינן מחויבות ב־AI Credits בתוכניות בתשלום; לצורך בירור עלייה בצריכה, יש להתמקד בפעולות שמפעילות מודלים ומופיעות בדוח הקרדיטים.

המאגר המשותף מאפשר למשתמש פעיל לצרוך יותר מהכמות שיוחסה לרישיון שלו, כל עוד יש בו יתרה והגדרות התקציב מאפשרות זאת. כשהוא מתרוקן, שימוש נוסף עשוי להמשיך בתשלום אם המדיניות המתאימה פעילה; אם שימוש בתשלום אינו מותר, פעולות שצורכות קרדיטים ייחסמו עד לחידוש המכסה. לפיכך, סכום בדולרים לתקרת החיוב הנוסף אינו מחליף את מחיר הרישיונות ואינו מתאר לבדו את מלוא עלות Copilot.

כדאי להפריד גם בין שתי שאלות ניהוליות: כמה קרדיטים נצרכו, וכמה כסף כבר חויב מעבר למכסה. צריכה גבוהה מתוך המאגר יכולה להצדיק בדיקה של דפוס השימוש בלי להעיד על חיוב נוסף; מנגד, תקציב קטן לחיוב מדוד עלול להיעצר מהר אחרי שהמאגר התרוקן. את ההחלטה על תקרה יש לבסס על שתיהן, ולא על מחיר הרישיון בלבד.

מזהים בדוח מי ומה מניע את הצריכה

בחשבון Enterprise, מסך Billing & licensing ואז AI usage מציג את צריכת הקרדיטים. הנחיות GitHub לניהול הוצאות החברה מפרטות סינון לפי משתמש, מודל, ארגון ומרכז עלות, וכן ייצוא של הנתונים. התחילו בקיבוץ לפי מודל כדי לראות היכן מתרכזת הצריכה, ואז עברו למשתמש או לקבוצה כדי להבין על מי תשפיע מגבלה.

בחרו בדוח את פרק הזמן שאתם רוצים לנהל והשוו צריכה מאותו פרק זמן. סיכום של חודש שלם מול פעילות של כמה ימים אינו בסיס טוב לתקרה חודשית. אם משתמש אחד בולט, בדקו אם הצריכה קשורה למשימה זמנית או לשימוש שוטף לפני שקובעים לו גבול נפרד. מרכז עלות יכול לעזור כאשר רוצים לייחס הוצאה לקבוצת משתמשים ולנהל אותה בנפרד משאר החברה.

למשתמש בחשבון אישי יש תצוגה אחרת: הוראות המעקב לחשבון אישי מפנות אל Billing and licensing ואז AI usage, עם פירוט הקרדיטים הכלולים שנוצלו, שימוש מעבר למכסה וצריכה לפי מודל ועלות. משתמשי Business ו־Enterprise יכולים לראות את צריכתם האישית תחת Copilot settings ו־Usage this cycle. התצוגה האישית מסייעת להבין את מצב המשתמש; החלטה על תקציב לקבוצה דורשת גם את נתוני החיוב בהיקף שמנהל התקציב אחראי לו.

בוחרים את הגבול לפי מי שצריך להמשיך לעבוד

פירוט תקציבי Copilot של GitHub מבחין בין תקציב ברמת משתמש לבין תקציבים לארגון, למרכז עלות ולחברה. תקציב משתמש חל על צריכתו גם מתוך המאגר הכלול וגם בשלב החיוב הנוסף, והוא מחייב עצירה כשמגיעים לגבול. התקציבים האחרים מגבילים חיוב מדוד לאחר מיצוי המאגר, ורק כאשר אפשרות העצירה הופעלה.

אם המטרה היא להגביל תשלום נוסף של קבוצה בלי למנוע ממנה להשתמש ביתרת הקרדיטים המשותפת, תקציב לארגון או למרכז העלות המתאים משרת את המטרה הזאת. גבול אישי מתאים כאשר רוצים להגביל צריכה של משתמש מסוים לאורך מחזור החיוב כולו. לפני שמגדירים אותו, חשוב להביא בחשבון שהוא עלול לעצור גם משתמש שהארגון עדיין יכול לממן מתוך המאגר המשותף.

למרכז עלות קיימת גם בקרת שימוש במכסה הכלולה, שמגבילה את חלקו במאגר לפי הרישיונות המיוחסים אליו. זו הגדרה נפרדת מתקציב מרכז עלות לחיוב מדוד. הבדל נוסף נוגע להיררכיה: גבול אישי שחל על משתמש נבדק לפני יתרת המאגר, ותקציב ארגוני גבוה יותר אינו משחרר משתמש שמיצה את הגבול האישי שלו. לכן לפני שמעלים תקרה בעקבות חסימה, צריך לזהות איזו מגבלה עצרה את השימוש.

מגדירים התראות ותקרה בלי חפיפה מפתיעה

ב־Billing & licensing פתחו Budgets and alerts ובחרו New budget. הוראות הגדרת התקציב של GitHub מפרטות בחירת סוג תקציב, היקף, סכום ונמענים; אפשר להפעיל התראות כאשר השימוש מגיע ל־75%, ל־90% ול־100% מסכום התקציב. ההתראות מופיעות בממשק ונשלחות בדואר אלקטרוני. הן מספקות זמן לקבל החלטה, אך אינן עוצרות שימוש בעצמן.

1. בחרו Bundled AI credits budget למסגרת שמכסה את רכיבי השימוש הצורכים את הקרדיטים המאוגדים, או SKU-level budget אם ברצונכם להגביל רכיב חיוב מסוים. ודאו שסוג התקציב שבחרתם מכסה את הפעילות שזיהיתם בדוח.
2. בחרו היקף שמתאים לאחריות על ההוצאה: חברה, ארגון, מרכז עלות או משתמש, בהתאם לסוג התקציב ולהרשאות. תקציב קרדיטים מאוגדים בארגון או בחברה אינו מקבל היקף רגיל של מאגר קוד; אל תניחו שבחירת מאגר קוד תגביל את כל צריכת המפתחים העובדים בו.
3. הזינו את סכום התקציב והפעילו Receive budget threshold alerts. בחרו נמענים שיכולים להחליט אם להגדיל את המסגרת או לשנות את השימוש כאשר מתקבלת התראה.
4. כאשר נדרשת תקרה מחייבת לחיוב מדוד, הפעילו Stop usage when budget limit is reached במקום להסתפק בהתראות. תקציב ברמת משתמש אוכף עצירה ממילא, ולכן אין בו בחירה מקבילה להמשך שימוש אחרי הגבול.

לפני השמירה, עברו על התקציבים שכבר חלים על אותה צריכה. תקציב חופף ונמוך יותר עם עצירה פעילה עשוי לחסום שימוש גם אם בתקרה החדשה נותר מקום; בדקו במיוחד את היחס בין גבולות אישיים, תקציבי מרכזי עלות ותקציב החברה. לאחר ההגדרה, רשימת התקציבים ודוח AI usage נותנים יחד את התמונה הדרושה: מי מתקרב לגבול, איזה שימוש מייצר את הצריכה, ואיזו תקרה תחול אם המאגר המשותף יתרוקן.

קראו גם:

• 2FA ב־GitHub עלול לנעול אתכם בחוץ: שמרו יותר מנתיב שחזור אחד