409A אינה שווי הסבב — מחיר המימוש נקבע למניה רגילה

חברה ישראלית שמעניקה אופציה למניה רגילה לאדם החשוף למס אמריקאי צריכה לבסס את מחיר המימוש על שווי השוק ההוגן של אותה מניה במועד ההענקה. מדריך Carta להערכת 409A מבחין בין שווי המניה הרגילה לצורך אופציות לבין המחיר שמשקיעים משלמים עבור מניות בכורה בסבב גיוס. לכן מחיר הסבב הוא מידע להערכה, אך אינו מחיר מימוש שאפשר להעתיק לאופציה.

הערכת שווי עצמאית מספקת דרך מקובלת לבסס את המחיר וליהנות מחזקת סבירות לפי כללי המס האמריקאיים. לפני הזמנתה צריך לברר מי מקבל את האופציות, איזו מניה יקבל במימוש ומהם תנאי ההענקה. יש לבצע את הבירור לפני הענקת האופציות הראשונות למקבלים הרלוונטיים, ולבחון הערכה חדשה כאשר מידע מהותי משנה את השווי או כשההערכה הקיימת מתיישנת.

למי בחברה ישראלית צריך לבדוק תחולה

נקודת הפתיחה היא החשיפה של מקבל האופציה למס בארה״ב, ולא מקום ההתאגדות של החברה. אזרח אמריקאי שעובד בישראל עשוי להיות חייב במס אמריקאי על הכנסתו גם כשמעסיקתו ומניותיה ישראליות. גם תושב מס בארה״ב או אדם שעבד בה צריכים בדיקה של נסיבותיו; כתובת המשרד שבו הוא מועסק אינה תשובה מספקת.

לצד מעמד המס יש לזהות את מנפיקת המניה ואת הקשר בינה לבין החברה שבה ניתנים השירותים. בקבוצה שבה חברה בת מעסיקה את העובד וחברת האם מעניקה את האופציה, מסמכי ההעסקה לבדם אינם מתארים את נייר הערך שיש לתמחר. הבדיקה צריכה לכלול את סוג המניה, מספר המניות, מחיר המימוש המוצע והמועד שבו ההענקה אושרה בפועל.

גם מבנה האופציה משנה. אופציה לרכישת מספר מניות שנקבע בהענקה, במחיר שאינו נמוך משוויין ההוגן באותו מועד וללא מאפיין נוסף של דחיית תגמול, עשויה להיות מוחרגת מכללי התגמול הנדחה של 409A. דוח שווי אינו מרפא תנאי אופציה שאינם עומדים בדרישות האלה. אם ההענקה כוללת זכות חריגה לתשלום, דיבידנד או שינוי מאוחר של מחיר המימוש, נדרשת בחינה של התנאים עצמם.

מדוע מחיר מניית הבכורה שונה משווי המניה הרגילה

משקיעים בסבב מתומחר רוכשים לעיתים קרובות מניות בכורה עם זכויות כלכליות שאין למניה הרגילה. קדימות בחלוקת תמורת מכירה, השתתפות נוספת בתמורה או תנאי המרה עשויים לשנות את חלקו של כל סוג מניה בתרחישי יציאה שונים. עובד שמממש אופציה למניה רגילה מקבל את הזכויות של המניה הרגילה, ולכן מחיר מניית הבכורה אינו מודד ישירות את מה שיקבל.

הניתוח של Andreessen Horowitz מסביר כיצד שווי החברה מוקצה בין סוגי המניות לפי זכויותיהם, ומדוע אין שיעור הנחה קבוע שאפשר לגזור ממחיר הסבב. עסקת ההשקעה יכולה לשמש נקודת מוצא להערכת שווי החברה, אך לאחר מכן צריך לחשב את חלקה של המניה הרגילה. בחברה פרטית עשויה להשפיע גם העובדה שאין למחזיק במניה דרך חופשית למכור אותה מיד.

בדוגמה מותנית, משקיע המחזיק במניית בכורה עשוי לקבל תחילה חלק מתמורת מכירת החברה מכוח קדימות שנקבעה לו. בעל מניה רגילה יקבל חלק בתמורה לפי הזכויות שנותרו לאחר יישום תנאי הסדרות. התוצאה תלויה במחיר המכירה, במבנה ההון ובנוסח הזכויות: הפער בין שני סוגי המניות אינו מספר שאפשר לקבוע מראש לכל חברה.

איך מגיעים לשווי שאפשר לבסס עליו מחיר מימוש

מעריך השווי מתחיל במצבה של החברה במועד ההערכה. הוא בוחן בין היתר פעילות ותוצאות עסקיות, תחזיות, יתרות מזומנים וחוב, עסקאות מימון וזכויות הצמודות לניירות הערך שהונפקו. עסקאות השקעה עשויות לסייע בגזירת שווי החברה; בחברות אחרות יש מקום גם להשוואה לחברות דומות או להיוון תחזיות תזרים. בחירת השיטה תלויה בשלב החברה ובמידע הזמין.

המעבר משווי החברה לשווי מניה רגילה מחייב התייחסות למבנה ההון. יש להביא בחשבון סדרות בכורה, ניירות ערך המירים ואופציות קיימות, ולא רק לחלק את שווי החברה במספר המניות הרגילות שהונפקו. ככל שהזכויות של סדרות הבכורה שונות זו מזו, גם אופן חלוקת השווי ביניהן נעשה חשוב יותר לתוצאה שממנה ייגזר מחיר המימוש.

הדוח מספק בסיס לקביעת מחיר, וההענקה עצמה מחייבת אישור של האורגן המוסמך בחברה בהתאם למסמכיה. מועד האישור חשוב משום ששווי השוק ההוגן נבחן במועד ההענקה, ולא ביום שבו החלו שיחות עם עובד על חבילת תגמול. אם בין מועד ההערכה לאישור נודע לחברה מידע בעל השפעה מהותית על השווי, צריך להביא אותו בחשבון לפני קביעת המחיר.

אילו נתונים להכין להערכה

טבלת הון מעודכנת היא הבסיס לתיאור הזכויות שמהן נגזר שווי המניה הרגילה. עליה להציג את סוגי המניות, האופציות וניירות הערך הניתנים להמרה. לצדה דרושים מסמכי ההתאגדות ותנאי הסדרות: שם כמו מניית בכורה אינו מגלה לבדו מהי קדימותה בחלוקת תמורה או כיצד היא מומרת למניה רגילה.

המידע הכספי כולל דוחות או נתוני ביצוע עדכניים, תחזיות שההנהלה משתמשת בהן, מזומנים, חוב ומסמכי גיוס או עסקאות רלוונטיות במניות. כדאי לצרף גם החלטות ואישורים שמשפיעים על מבנה ההון. בחברה צעירה התחזיות עשויות להיות לא ודאיות, אך הנחות גלויות ומועד ברור לכל שינוי מאפשרים למעריך להבין מה היה ידוע לחברה בעת קביעת השווי.

בקבוצה הפועלת בישראל ובארה״ב חשוב שהמידע יתאר את החברה שמניותיה עומדות בבסיס האופציות ואת הפעילות הכלכלית הרלוונטית של הקבוצה. אם המעסיקה היא חברה בת והמניות הן של חברת האם, טבלת ההון של המעסיקה בלבד לא תספיק. אותו היגיון חל על גיוס בחברת האם, על חוב מהותי בחברה בת ועל הסכמים המשנים את זכויות בעלי המניות.

מתי ההערכה הקיימת כבר אינה מספיקה

כללי ה־IRS להערכת מניות שאינן נסחרות קובעים כי שימוש בשווי קודם אינו סביר אם אינו משקף מידע חדש שעשוי להשפיע מהותית על שווי החברה, או אם מועד ההערכה מוקדם ביותר מ־12 חודשים מהמועד שלגביו משתמשים בה. הערכה עצמאית יכולה ליהנות מחזקת סבירות כאשר היא עומדת בדרישות ונערכה בתוך פרק הזמן הרלוונטי. חלון הזמן אינו מבטיח שהדוח יישאר מתאים עד סופו.

סבב השקעה חדש עשוי לשנות את נקודת המוצא לשווי. גם הצעת רכישה רצינית, עסקת מכירה משמעותית במניות או שינוי חד בתחזית עשויים להצדיק הערכה מחודשת לפני הענקות נוספות. המבחן הוא השפעת המידע על הנחות הדוח, ולא הכותרת שניתנה לאירוע. משום כך, גם דוח שהוכן לאחרונה עשוי להתיישן לפני שחלפה שנה.

עדכון השווי משמש לתמחור הענקות שיאושרו לאחר השינוי; הוא אינו משנה מעצמו את מחיר המימוש של אופציות שכבר הוענקו. עבור חברה ישראלית עם מקבלי אופציות החשופים למס אמריקאי, רצף ההחלטות הוא לזהות את המקבלים ואת המניה שיוקצו להם, לבסס את שוויה במועד ההענקה, ולעצור לבחינה חדשה כשעובדה מהותית משנה את התמונה או כשחולף פרק הזמן המותר לשימוש בהערכה.

קראו גם:

• GitHub Actions או GitLab CI: דקת build אינה אותה יחידת חיוב